אנחנו יודעים, אתם בטח סותמים עכשיו את האף וחושבים לעצמכם: "מה לעזאזל יש לנו לעשות במקום הזה?", אז נכון, אתר חיריה כונה בעבר גם "הר הזבל של המדינה", מאחר והוא נמצא במרכז הארץ, וכל מי שעבר באזור ראה מרחוק את ההר העצום של הפסולת שהזדקר במקום, אבל תתפלאו, יש שם גם לא מעט דברים ששווה לראות.
קצת היסטוריה: עד 1998 עוד היו מטמינים בחיריה את כל הפסולת שהגיע למקום, אבל מאחר וזה גרם למפגע סביבתי אמיתי, לריחות נוראיים ולסכנת נפשות של ממש (וגם להר זבל בגובה של כמעט מאה מטר שאותו אפשר היה לראות ולהריח ממקומות רבים במרכז הארץ...) הוחלט להפסיק להטמין זבל במקום עצמו, ולהפוך את חיריה לחלק מפארק איילון.
וזה עבד: לחיריה מגיעות כיום משאיות של זבל שעובר במקום תהליך ראשוני של דחיסה ואז מובל לאתר אחר, הנמצא מאה ק"מ מחיריה. מלבד זאת, החליטו לנצל את הזבל שמגיע למקום למטרות אחרות, טובות הרבה יותר: ידעתם למשל, שמזבל אפשר לעשות חשמל? כן - חשמל! לא מאמינים? מופרך ככל שזה ישמע, זו המציאות: באתר חיריה יש מתקן חדשני וייחודי מסוגו בעולם, הממיין אשפה עירונית (לא סתם אשפה – לא פחות מ 200 טון ממנה ביום!) ובתהליך מורכב מפיק חשמל ומים מהפסולת. החשמל יימכר בעתיד לחברת החשמל כדי שזו תמכור אותה ללקוחותיה. אז מי אמר שאין מה לעשות עם זבל?
בביקור במקום אפשר ללמוד עוד על תהליכי המחזור שעובר הזבל, תוך שימוש באנרגיות "ירוקות", כאלו ששומרות על הסביבה ועל כדור הארץ.
